סגנונות ותולדות העיצוב

זרמים, תקופות, אדריכלים ומאפיינים חזותיים בתולדות העיצוב.

סגנון בין־מלחמתי המזוהה עם גאומטריה, סימטריה, חומרים עשירים ומראה מלוטש.

בית ספר וזרם מודרניסטי שפעל בגרמניה והשפיע על אדריכלות, ריהוט וגרפיקה.

זרם אדריכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה המזוהה עם מסות נועזות וחומריות גלויה.

שפה עכשווית המחברת פשטות יפנית עם שימושיות וחומריות סקנדינבית.

תפיסה אסתטית יפנית המעריכה פשטות, ארעיות, עקבות זמן ואי־שלמות טבעית.

משפחה של זרמים מהמאה העשרים שהעדיפו פונקציה, טכנולוגיה חדשה וצמצום עיטור.

עיצוב המזוהה בעיקר עם שנות הארבעים עד השישים, בקווים נקיים ובחיבור לטבע ולייצור תעשייתי.

גישה המצמצמת אלמנטים ומדגישה תפקוד, פרופורציה, חומר ומרחב פנוי.

גישה מרובדת המשלבת צבע, דוגמה, אמנות ואוספים תוך יצירת סדר חזותי מכוון.

שפה השואבת ממבני תעשייה ומדגישה שלד, מערכות גלויות וחומרים עמידים.

שילוב מכוון של תקופות, סגנונות וחומרים שונים בתוך קומפוזיציה מאוחדת.

משפחה של שפות אזוריות המגיבות לאקלים ים־תיכוני באמצעות צל, מסה וחומרים מקומיים.

גישה המזוהה עם פשטות, שימושיות, אור טבעי וחומרים נעימים באקלים הצפוני.

עיצוב המשקף רעיונות, חומרים וטכנולוגיות של ההווה ואינו קשור לתקופה היסטורית אחת.

תגובה לריסון המודרניסטי שהחזירה צבע, ציטוט היסטורי, אירוניה וצורות סמליות.